אנחנו כותבי תוכן, אנחנו לא עורכי דין, ולכן אנחנו לא בקיאים מספיק בנבכי המשפט הישראלי. עם זאת, אני דווקא כן עורך דין, לפחות בהכשרתי. בהיותי עורך דין שבעבר אף נגע לא מעט בתחום הגבייה, אני מכיר סעיף חשוב מאוד בחוק ההוצאה לפועל, שהוא סעיף 81א1, תובענה על סכום קצוב. לשון הסעיף הולכת כך:

(א)  תביעה שהיא אחת מאלה:

(1)   תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

(2)   תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,

ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).

המשמעות של הסעיף היא שכאשר יש לכם ראיה בכתב על סכום קצוב (סכום שאפשר לקבל בחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בהערכה או שומה), וכן יש לכם חוזה בכתב, ולא צריך לבסס הנחות משפטיות מורכבות כדי לנהל את התיק, אפשר להגיש בקשה לתביעה על סכום קצוב ישירות בהוצאה לפועל, מבלי להזדקק אפילו להגשת תביעה לפני כן בבית משפט. עכשיו, חשוב להבין שחוזה הוא לפעמים גם אימייל: אם יש לכם אימייל המאשר את כל התנאים להתקשרות, האימייל הזה מהווה חוזה לכל דבר ועניין, וכן עונה על דרישת הכתב המנויה בסעיף 81א1.

משום כך, אני בתור כותב תוכן תמיד מקפיד לתעד את כל ההסכמות של הלקוח בווצאפ או במייל. אם הוא לא משתף פעולה, שולחים לו מכתב התראה לפני הגשת תביעה לפי 81א1 (חפשו בגוגל ושנו את הנוסח), ולאחר מכן, פשוט מגישים תביעה לפי סעיף זה (גם, חפשו תובענה בגוגל ושנו את הנוסח). זה באמת לא מסובך. הכי טוב? אפשר לצרף עלויות וריביות על תביעה שכזאת, וכך אולי אפילו תרוויחו יותר מהסיפור. 

כמובן שמערכת המשפט הישראלית היא ביצה טובענית, וצריך להישמר ממנה כמו מאש ככל האפשר, ולכן תמצו כל אפשרות אחרת לפני שאתם הולכים לאפיק המשפטי. אבל אם צריך, עושים את זה, והעובדה שהמערכת בירוקרטית ומסורבלת ברמה פסיכית עובדת לרוב לטובת התובעים.