יש המון-המון אנשי עסקים בארץ שסבורים שהם זכאים לערך בויקיפדיה. הם יודעים שבתוך הקהילה העסקית בה הם חיים, יש להם מעמד והכרה, והם גם מכירים איזה קולגה או שניים שיש להם ערך, ובטוחים שאם ההוא יכול, אז בטוח שהם יכולים. לצערי, זה לא עובד ככה ולא כולם יכולים לקבל ערך בויקיפדיה (אחרת, הייתי יכול לתת את השירות הזה הרבה יותר). 

עם זאת, ככל שהמטרה שלכם בויקיפדיה היא SEO, או שאתם רוצים שגוגל ייצור קופסת ידע אודותיכם כשמחפשים אתכם, יתכן שבכל זאת אתם יכולים להיעזר בויקיפדיה, או ליתר דיוק, במיזם שהוא האחות הקטנה של ויקיפדיה, בשם ויקינתונים.  

מה זה ויקינתונים?

אם ויקיפדיה היא אנציקלופדיה של סיפורים ומילים, ויקינתונים הוא מסד נתונים של עובדות. ויקינתונים הוא מאגר מידע חופשי וממוחשב של ויקימדיה, שמרכז נתונים מובְנים על ערכים כמו תאריכים, מספרים, מיקומים וקשרים בין אישים, מקומות ומושגים. המאגר מאפשר לשאר מיזמי ויקימדיה (ויקיפדיה, ויקישיתוף ועוד) להשתמש באותם נתונים בצורה אחידה ומעודכנת.

אם אנחנו רוצים להכניס ערך ויקיפדיה, השאלה היא : "האם הסיפור שלך חשוב לציבור?". לעומת זאת, בויקינתונים, השאלה היא "האם אתה קיים באופן רשמי?" 

את הקיום הזה בודקים לפי ההקשר. למשל לעסקים וסטארטאפים בודקים ב-Crunchbase או ברשם החברות. בתחום של אומנות ובידור, IMDb שהוא המזהה הסטנדרטי לאנשי קולנוע, טלוויזיה ותעשיית הבידור. מאגר אפשרי נוסף הוא MusicBrainz, מאגר מידע פתוח ומרכזי למוזיקאים, זמרים ולהקות.

בתחום אקדמיה ומחקר יש כל מיני אפשרויות, כמו למשל  ORCID, שהוא מזהה דיגיטלי ייחודי לחוקרים ואנשי אקדמיה (חובה לכל מי שפרסם מאמר). לגבי אישים, אפשר לציין את הספרייה הלאומית (מתאים לסופרים או אישים שהוזכרו בפרסומים רשמיים).

כשאנחנו מנסים להכניס מותג צעיר או עסק בינוני לויקיפדיה, מרבית הסיכויים שלא נעמוד ברף החשיבות. אבל בוויקינתונים, החוקים שונים. למשל, הרבה פעמים העסק שנרצה להכניס הוא חברה בע"מ. חברה היא ישות משפטית קיימת. יש לה מספר ח.פ, יש לה כתובת רשומה, ויש לה רישום במאגרי מידע ממשלתיים.

עבור ויקינתונים, קיומו של רישום משפטי (כמו רשם החברות) הוא הוכחת קיום חזקה. לכן, במקום לנסות לכתוב ערך שיווקי על "השירות המדהים שאתם נותנים" (שיימחק מיד), אנחנו יוצרים פריט נתונים יבש ומדויק על הישות המשפטית שלכם.

איך זה עובד בפועל?

במקום ערך עם פסקאות ארוכות, אנחנו בונים "תעודת זהות" דיגיטלית שכוללת:

1. זיהוי משפטי: קישור למאגרים כמו דן אנד ברדסטריט, רשם החברות, או מאגרי סטארטאפים כמו Crunchbase.
2. נתונים יבשים: שנת הקמה, מייסדים, מיקום מטה, ותחום עיסוק.
3. קישוריות: חיבור האתר הרשמי והרשתות החברתיות של החברה לפריט הנתונים.

הפעולה הזו מאותתת למנועי החיפוש: "הנה ישות מאומתת. הנתונים האלה אמינים".

מה יוצא לכם מהכנסת ערך לויקינתונים?

ויקינתונים תורם ל-SEO בכמה דרכים משמעותיות: הוא מספק לגוגל גרף הידע (Knowledge Graph) מידע מובנה ואמין על ישויות, קרי אנשים, עסקים, מקומות ומונחים, וכך מגדיל את הסיכוי שמנועי חיפוש יציגו תוצאות עשירות ופרטי ידע מדויקים. 

בנוסף, תיעוד נכון בוויקינתונים מחזק את הסמכותיות והאמינות של מותג או אישיות ברשת, ומשפר את ההבנה של מנועי החיפוש לגבי מי או מה עומד מאחורי שם מסוים, מה שמוביל לנראות אורגנית טובה יותר.

כך אנחנו יכולים לקבל לא פעם פאנל הידע (Knowledge Panel) בתוצאות החיפוש. מכירים את התיבה היוקרתית בצד תוצאות החיפוש בגוגל? גוגל בונה אותה במידה רבה על בסיס מידע מוויקינתונים. זהו כרטיס הביקור האולטימטיבי.

בנוסף, זה נותן לנו שליטה במידע: ברגע שיש פריט מסודר בוויקינתונים, אתם עוזרים לגוגל להבין איזה לוגו להציג, מה האתר הרשמי שלכם ומי המנכ"ל, במקום שהוא "ינחש" מידע שגוי ממקורות אחרים.

דיסקליימר הכרחי

למרות שהרף בוויקינתונים גמיש יותר,  זה בכל זאת לא לגמרי שכונה כן? העלאת נתונים ללא סימוכין, ללא חיבור למזהים חיצוניים (כמו מזהה תאגיד) או בצורה חובבנית תוביל למחיקה מהירה ולסימון העסק שלכם כספאם. החוכמה היא לבנות את הפרופיל בצורה כירורגית: רק עובדות, חיבור למאגרי מידע סמכותיים ("מזהים חיצוניים"), ואפס שיווק.