עידן חדש? 1,200 משפחות בארצות הברית תובעות את תאגידי הסושיאל מדיה
תוכנית התחקירים הידועה Sixty Minutes, פרסמה אתמול תחקיר בנושא תופעה שלה פוטנציאל השפעה עצום על חיי היום-יום של כולנו: למעלה מ-1,200 משפחות בארצות הברית הגישו השנה תביעות נפרדות כנגד תאגידי הרשתות החברתיות, לרבות מטא (אינסטגרם ופייסבוק), טיקטוק, סנאפצ’אט ועוד. הטענות המובאות בתחקיר מעניינות במיוחד. למשל, משפחה אחת טוענת שאינסטגרם הובילה את בתם בת ה-12 לפתח הפרעות אכילה (אינסטגרם אגב דורשת שמשתמשים יהיו לפחות בני 13, אולם אין שום דרך אפקטיבית שבה אינסטגרם אוכפת את דרישת הגיל הזאת). אותה נערה לאט לאט נכנסה לדיכאון וחוותה מחשבות אובדניות.
על פניו, הסיפור הזה לא כזה מיוחד: רק עוד ילדה אחת מבין מאות מיליוני נערות ונערים שחוו מצוקות נפשיות בעקבות אינסטגרם ופייסבוק. קשה לי להאמין שמישהו מכם מופתע: הרשתות החברתיות קיימות כל כך הרבה זמן, ותפסו חלק כל כך נכבד מהחיים שלנו, עד שהן לעתים נתפסות כמעין תופעת טבע שהיא חלק בלתי נפרד מן המציאות, משהו שדומה למזג האוויר, שאין דרך להימנע ממנו. אז נכון שבמובן מסוים כולנו נפגענו מהן כך או אחרת, אבל אלו החיים, ואין מה לעשות.
אולם כתב התביעה חושף מסמכים פנימיים, מהם עולה שאינסטגרם פעלה ועדיין פועלת תוך שהיא לגמרי מודעת לאופן שבו האלגוריתם משפיע על נערות. למשל, נחשף מזכר חברה פנימי שכתב עובד חברה, לפיו ב-2021, הוא ערך ניסוי עצמי ופתח חשבון אינסטגרם לעצמו, תוך שהוא מזדהה בפני האלגוריתם בתור ילדה בת 13 המחפשת עצות תזונתיות. מהר מאוד, האלגוריתם הוביל אותו לתכנים המעודדים אנורקסיה. מסמכים אחרים מראים מחקרים פנימיים של עובדי פייסבוק, לפיהם נמצא שהם מודעים לכך שאחת מכל שלוש נערות בפלטפורמה מרגישה רע יותר לגבי המראה שלה.
עורך הדין של המשפחה טוען את מה שלדעתי אפילו לא מוכחש: רשתות חברתיות נועדו לגרום לנו להתמכר אליהן. כל התופעות הנפשיות הנלוות לשימוש ברשתות חברתיות הן לא באג, הן פיצ’ר. אגב, תביעה אחרת שהוזכרה בכתבה, הוגשה מאת הורים שהבת שלהן התאבדה בעקבות שימוש באינסטגרם. אתם באמת חושבים שזה המקרה היחיד?
לפני שנרוץ להאשים את ההורים
ההיסטוריה מלמדת שמאבקים מן הסוג הזה יכולים להצליח, אם כי בצורה מוגבלת. החל משנות ה-90 ענקיות הטבק נתבעו פעם אחר פעם,, עד שהן התחילו לשלם מאות מיליארדים בפיצויים. חברות הסיגריות עדיין קיימות היום, והן נאבקות בכל הכוח על הזכות שלהן למכור לנו רעל, אבל התעשייה הזאת נפגעה, והיכולת שלה לפגוע בנו מוגבלת מבעבר. גם תעשיית האופיואידים עדיין קיימת, אך היא הצטמצמה מאוד, ומשפחת סאקלר הידועה, הפכה לידועה לשמצה (אם כי עדיין מרופדת במיליארדי דולרים).
למה בכלל הוטלה אחריות על תאגידי הענק בפרשיות האופיואידים, הטבק וכדומה, למרות שאנחנו צרכנים בוגרים שיכולים לקבל החלטות מושכלות בעצמנו? משום שיש כאן פערי כוח וידע בלתי ניתנים לגישור. כך גם בנושא של הרשתות החברתיות: אני בטוח שרבים מכן שואלים “איפה היו ההורים”; במובן מסוים, ההורים תמיד אחראים, אולם זה לא אומר שחלק מן האחריות מוטלת גם על הרשתות החברתיות. אנחנו כהורים אינם יכולים להיות בכל מקום כל הזמן; כאשר החברות הללו אינן מפנימות את ההשלכות ואת הנזק המלא של הפעילות שלהן, בעולם אידיאלי, תפקיד המשפט לגרום להן להפנים זאת.
מה אני יכול לעשות עבורכם? זו השאלה שממנה ראוי להתחיל בעיני. ובכן, אני יכול לייצר עבור האתר שלכם תכנים שיהיו יפים, מקצועיים ואפילו מעניינים. אני יכול אף להקים את האתר שלכם מאפס, ולשווק לכם ולעסק שלכם תדמית מקצועית ומושכת, שתציג אתכם באור הכי יפה שאפשר. אני אף חוטא בכתיבה פובלציסטית לא מעט, ואני יכול לכתוב עבורכם מאמרי דעה משלהבים, נאומים ואפילו משנה פוליטית סדורה. אתם מוזמנים לעיין באתר שלי ולראות דוגמאות כתיבה רבות, לכל מיני סוגים של כתיבה ויצירה. לפרטים נוספים, לחצו על ״צור קשר״ למעלה בתפריט.