Hebrew

שגיאות נפוצות בעברית אשר ניתן להימנע מהן

בעודי מתחיל לכתוב את הפוסט הזה, שמתי לב שחלפו להן דקות ארוכות בהן אני התעכבתי על ניסוח הכותרת. הרי תחשבו על מאמר העוסק בשגיאות בעברית, שיש טעות כבר בכותרת שלו: זו תהיה הזדמנות מושלמת לצקצקנים למיניהם להטיל דופי בכל מה שיהיה לי לומר כאן, מבלי להתייחס לגופו של עניין. אז אתחיל בדיסקליימר חשוב, שמטרתו להיפטר כבר עכשיו מכל החרדות ויתר הרגשות המעכבים למיניהם: אני לא טוען שאני מומחה גדול לשפה העברית; יתרה מכך, אני משתדל שלא לשפוט אנשים על שגיאות הכתיב שלהם. עוד אוסיף כי כותבי תוכן הם לרוב אינם מקור בר-סמכא לעברית תקנית ונכונה, בדיוק כפי שעיתונים, מחקרים אקדמיים, כתבי טענות ופסקי דין גם הם אינם מקור לעברית נכונה (ולאף אחד לא באמת אכפת מכך). אני אישית רואה בשפה גבוהה ותקנית בתור אידיאל שיש לשאוף אליו, אך לא משהו שצריך לאכוף בקנאות צדקנית.

Having said that, מנסיוני הלא קטן ככותב תוכן וכן כקורא, שמתי לב לשגיאות רבות החוזרות על עצמן באופן שיטתי, אשר ניתן להימנע מהן בקלות, לו רק נהיה מודעים אליהן. הקטע בשגיאות כתיב, הוא שהן לפעמים מעיבות על הטקסט עצמו, על ידי כך שהן מסיחות את דעתו של הקורא, וגורמות לו להתרכז בטפל ולא בעיקר. יתרה מכך, מי שמצליח להימנע משגיאות גם בצמתים הקשים והמבלבלים במיוחד, יוצר כך רושם חיובי על הקורא, וקונה לעצמו יתרון ככותב. בנוסף, שגיאות שהן שכיחות מאוד, נוטות להשתמר בשפה, ועל כך יש להביע צער נוכח החלשת השפה (עם זאת, הכיצד ממשיכות להתפתח שפות, אם לא בדיוק באופן הזה?).

אם כן, הרכבתי רשימה אטרקטיבית (לפחות לפי דעתי האובייקטיבית מאוד) של שגיאות נפוצות אשר עשויה להועיל הן לכותבי תוכן, והן לאנשים שלוקחים את הכתיבה שלהם ברצינות. אציין שניסיתי להימנע מדברים מובנים מאליהם (כגון לכתוב פעלים שמתחילים באות יו"ד במקום באל"ף לגוף מדבר בעתיד). אם יש לכם הצעות, טענות, מענות וכדומה, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בכל הדרכים שהאתר הזה מציע.

מספרים משמאל לימין או מימין לשמאל?

הרבה אנשים יכתבו כך: ״אספתי כאן רשימה של 9-10 טעויות נפוצות ששווה להתעכב עליהן״. כאשר האמת היא שצריך לכתוב כך: אספתי כאן רשימה של 9–10 טעויות נפוצת ששווה להתעכב עליהן״. הנטייה של רובנו היא להניח שהיות ומדובר במספרים, צריך להפוך את סדר הכתיבה, בדומה לאופן שבו אנו כותבים משוואות מתמטיות וכדומה. עם זאת, טווח של מספרים נכתב בעברית מימין לשמאל, ממש כפי שטקסט בעברית כותבים מימין לשמאל; הכלל הזה תקף כמובן גם לציון טווח תאריכים, שעות וכדומה. מעבר לכך, יש להשתמש בקו מפריד ולא במקף לציון הטווח. 

מקף חיבור בסמוך למספרים ומילים לועזיות

השגיאה הזאת נפוצה מאוד בכתיבה יום-יומית, אולם אסור שתקרה לאף כותב תוכן: כאשר כותבים מספר או מילה לועזית בסמוך למילה בעברית, חייבים להוסיף מקף שמחבר ביניהם. למשל: הכנסת ה-24, דור ה-Y וכדומה.

רווחים וסימני פיסוק

אין להציב רווח לפני סימני פיסוק (כגון פסיק או נקודה), אך יש להציב רווח לאחריהם. כמו כן, אין רווח בתוך סוגריים (אך יש לאחריהם), וכן אין רווח בין "מירכאות" (אך יש לשים רווח לאחריהן).

כש או ש?

כש≠שֶׁ: "כש" היא מילה המתארת זמן, ומשמעותה היא "כאשר". "שֶׁ" לעומת זאת, היא מילת זיקה שפותחת פסוקית לוואי. המקור לבלבול ביניהן הוא הצליל הדומה בין השתיים, וכן לשון חז״ל

לא מול אין

המילה ״לא״ שוללת פעלים בעבר ובעתיד. המילה ״אין״ שוללת פעלים בהווה. למשל: "לא עשיתי זאת, ולא אעשה זאת״, לעומת ״אין לעשות זאת״. 

האם אכן אין פסיק לפני וי"ו החיבור?

שגיאה מאוד מוזרה השתרשה בקרב עם הספר: שינון משובש של כלל לשוני, לפיו כביכול אין להטיל פסיק (,) לפני וי"ו החיבור. עם זאת, מקורו של השינון הזה הוא זיכרון לא מדויק שיש לרבים מאיתנו מימי בית הספר, ועדות נוספת לרמתה הירודה של מערכת החינוך בישראל: המציאות היא שאין להטיל פסיק לפני ו׳ המגיעה בסוף רשימה; למשל: קניתי עגבניות, מלפפונים, בצלים וחצילים. הכלל הוא שאין לשים ו׳ חיבור לפני המילה ״חצילים״. עם זאת, זה לא אומר שאסור להטיל פסיק לפני ו׳ באופן גורף. למשל כאשר נפתח משפט חדש (כלומר, נושא ונשוא חדשים), יש להטיל פסיק, ולאחר מכן נוכל להשתמש ב-ו׳ החיבור.

ועדה או וועדה?

אחת השגיאות המבלבלות ביותר היא איות של וי"ו עיצורית: כאשר וי"ו מופיעה בתחילת מילה, נכתוב עם וי"ו אחת. לעומת זאת, אם וי"ו מופיעה באמצע המילה, יש לכתוב עם שתי וי"וים. לכן, את המילה ועדה יש לכתוב עם ו׳ אחת. עם זאת, לאחר האותיות מש״ה כל״ב, יש לכפול את האות וי"ו גם כאשר היא מופיעה בתחילת מילה: (הוועדה, לוועדה וכדומה). אם קשה לכם לזכור את הקטע הזה עם מש״ה כל״ב, פשוט תדעו שכאשר וי"ו מופיעה בתחילת מילה נכתוב ב-ו׳ אחת, וכאשר לא בתחילת המילה אלא יש אות כלשהי לפניה, נכתוב עם שתי וָי"וִים (הערה: שווה להכיר גם את כפילת יו"ד, שהיא מעט מסובכת יותר).

"מה זה טיילתי? עשיתי את הודו"

הראפר ג'ימבו ג'יי הקדיש שיר קצבי וממכר למסר לשוני מעניין: הפסקנו להשתמש בפעלים מתאימים. למשל, במקום לומר ״שירתנו״, אנחנו אומרים ״עשינו צבא״ וכיו״ב. כך המילה ״עשיתי״ או ״עשינו״ משמשת אותנו לכל פעולה: עשינו פגישה, עשינו צבא, עשינו בדיקה, עשינו קניות וכדומה. האמת היא, שיש פעלים מתאימים: בדקנו, קנינו, שירתנו וכדומה. אם כבר רוצים להשתמש בשם הפעולה, אפשר להצמיד פועל מתאים: ערכנו קניות, ערכנו בדיקה, קיימנו פגישה וכדומה.

היזהרו מהמפלצת

בשטף הכתיבה, לעתים אנחנו מתקשים לראות מתי הניסוח שלנו אינו ברור עבור אחרים. אחת הדרכים להימנע מכך מראש, היא לקרוא בקול את מה שכתבנו. טכניקה נוספת היא להימנע מראש ממשפטים שאורכים יותר משתיים-שלוש שורות לכל היותר (משפטים במובן שאין נקודה בסופם, לא משפטים תחביריים עם נושא ונשוא): משפטים ארוכים מקשים על ההבנה של הקורא; אם תקראו אותם בקול רם בעצמכם, תראו פתאום שקשה לכם קצת לנשום תוך כדי, היות ואין עצירות לנשימה עבור הקורא. לכן, הימנעו ממשפטים שהם ״משפטי מפלצת״, קרי משפטים ארוכים מדי, שאורכם למעלה משלוש שורות.

תרשום תרשום, רושם רושם

״אני צריך שתרשום לי מאמר אחי״; זו ההזמנה הנפוצה ביותר שאני מקבל. עם זאת, מאמר כותבים, לא רושמים. מה כן רושמים? רשימות, רשימות מכולת, רשימות מוזמנים, רשימות שינדלר, כל מיני רשימות. אבל כשצריך מאמר, כותבים אותו. 

אני עצמי

מה אני יכול לעשות עבורכם? זו השאלה שממנה ראוי להתחיל בעיני. ובכן, אני יכול לייצר עבור האתר שלכם תכנים שיהיו יפים, מקצועיים ואפילו מעניינים. אני יכול אף להקים את האתר שלכם מאפס, ולשווק לכם ולעסק שלכם תדמית מקצועית ומושכת, שתציג אתכם באור הכי יפה שאפשר. אני אף חוטא בכתיבה פובלציסטית לא מעט, ואני יכול לכתוב עבורכם מאמרי דעה משלהבים, נאומים ואפילו משנה פוליטית סדורה. אתם מוזמנים לעיין באתר שלי ולראות דוגמאות כתיבה רבות, לכל מיני סוגים של כתיבה ויצירה. לפרטים נוספים, לחצו על ״צור קשר״ למעלה בתפריט.