תוכנית התחקירים הידועה Sixty Minutes, פרסמה אתמול תחקיר בנושא תופעה שלה פוטנציאל השפעה עצום על חיי היום-יום של כולנו: למעלה מ-1,200 משפחות בארצות הברית הגישו השנה תביעות נפרדות כנגד תאגידי הרשתות החברתיות, לרבות מטא (אינסטגרם ופייסבוק), טיקטוק, סנאפצ'אט ועוד. הטענות המובאות בתחקיר מעניינות במיוחד. למשל, משפחה אחת טוענת שאינסטגרם הובילה את בתם בת ה-12 לפתח הפרעות אכילה (אינסטגרם אגב דורשת שמשתמשים יהיו לפחות בני 13, אולם אין שום דרך אפקטיבית שבה אינסטגרם אוכפת את דרישת הגיל הזאת). אותה נערה לאט לאט נכנסה לדיכאון וחוותה מחשבות אובדניות. 

על פניו, הסיפור הזה לא כזה מיוחד: רק עוד ילדה אחת מבין מאות מיליוני נערות ונערים שחוו מצוקות נפשיות בעקבות אינסטגרם ופייסבוק. קשה לי להאמין שמישהו מכם מופתע: הרשתות החברתיות קיימות כל כך הרבה זמן, ותפסו חלק כל כך נכבד מהחיים שלנו, עד שהן לעתים נתפסות כמעין תופעת טבע שהיא חלק בלתי נפרד מן המציאות, משהו שדומה למזג האוויר, שאין דרך להימנע ממנו. אז נכון שבמובן מסוים כולנו נפגענו מהן כך או אחרת, אבל אלו החיים, ואין מה לעשות. 

אולם כתב התביעה חושף מסמכים פנימיים, מהם עולה שאינסטגרם פעלה ועדיין פועלת תוך שהיא לגמרי מודעת לאופן שבו האלגוריתם משפיע על נערות. למשל, נחשף מזכר חברה פנימי שכתב עובד חברה, לפיו ב-2021, הוא ערך ניסוי עצמי ופתח חשבון אינסטגרם לעצמו, תוך שהוא מזדהה בפני האלגוריתם בתור ילדה בת 13 המחפשת עצות תזונתיות. מהר מאוד, האלגוריתם הוביל אותו לתכנים המעודדים אנורקסיה. מסמכים אחרים מראים מחקרים פנימיים של עובדי פייסבוק, לפיהם נמצא שהם מודעים לכך שאחת מכל שלוש נערות בפלטפורמה מרגישה רע יותר לגבי המראה שלה.

עורך הדין של המשפחה טוען את מה שלדעתי אפילו לא מוכחש: רשתות חברתיות נועדו לגרום לנו להתמכר אליהן. כל התופעות הנפשיות הנלוות לשימוש ברשתות חברתיות הן לא באג, הן פיצ'ר. אגב, תביעה אחרת שהוזכרה בכתבה, הוגשה מאת הורים שהבת שלהן התאבדה בעקבות שימוש באינסטגרם. אתם באמת חושבים שזה המקרה היחיד?